אודות הכפר

חרב לאת הוא ישוב בעל אופי חקלאי השוכן בעמק חפר שבמישור החוף, ושייך למועצה האיזורית עמק חפר.

הישוב קם כמושב עובדים ובשנים האחרונות התרחב וגדל, כשבנוסף לבנים ממשיכים שהקימו בו את ביתם הצטרפו אליו תושבים רבים מבחוץ ויצרו ביחד קהילה מאוחדת.

היישוב נמצא מדרום לעיר חדרה, ממערב לקיבוץ גבעת חיים איחוד, מצפון למושב חיבת ציון וממזרח לכביש 4. 

הקמת הישוב
חרב לאתת herev leet, herevleet, herevlaet

מושב חרב לאת נוסד על ידי ארגון 'חרב לאת' שחבריו היו חיילים משוחררים שלחמו בצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה, חלקם ביחידה הצ'כית. 

החברים התארגנו במסגרת הארגון "חרב לאת" אשר שם לו למטרה הקמת יישובים בארץ ישראל.

מקור השם חרב-לאת נלקח מספר ישעיהו ב', ד: "וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים, וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת--לֹא-יִשָּׂא גוֹי אֶל-גּוֹי חֶרֶב, וְלֹא-יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה" והוא הוצע על ידי זאב וילנאי עקב העובדה שהמתיישבים הראשונים היו חיילים משוחררים שהחליטו להיות חקלאים והמירו את נשקם בעבודה חקלאית.

בסיוע של "האיחוד החקלאי" (תנועה מיישבת המאגדת יישובים חקלאיים, ללא כל שיוך פוליטי/מפלגתי), עלו ב-3 ביולי 1947 עשרים המתיישבים הראשונים על הקרקע בעמק חפר. חלקם היו רווקים וחלקם בעלי משפחות. רובם היו דתיים, יוצאי הונגריה, רומניה וצ'כיה.

בתחילה התנהל חרב לאת כמושב שיתופי. המתיישבים הנשואים גרו בצריפים ואילו הרווקים גרו באוהלים, היה להם חדר אוכל משותף, מקלחת משותפת, שירותים משותפים ותורנויות שמירה וחדר אוכל. החברים עבדו בפרדס המשותף והחלו לגדל ירקות בהדרכת מדריך מהסוכנות. להשלמת הכנסתם עבדו בפרדסי האזור. ההכנסות מהעבודה הופקדו בקופה המשותפת. החיים במקום היו קשים והייתה תחלופה גדולה של מתיישבים.בשנת 1948 הצטרפה למושב קבוצה של ניצולי שואה מפולין ומרומניה.

בהדרגה התפתחו במושב ענפי משק נוספים: לולים, אווזים, ברווזים, עיזים ובקר. בדצמבר 1950 החלה הקמת בתי הקבע הראשונים והמתיישבים עברו בהדרגה לגור בהם. בשלב זה הוחלט לפרק את המסגרות המשותפות. האדמות והרכוש חולקו בין החברים וכל משפחה החלה לפתח משק משלה. בשל הקושי להתפרנס מחקלאות השלימו רבים את הכנסתם בעבודות חוץ.

באמצע שנות ה-50 נקלטה בחרב לאת קבוצה של עולים מצפון אפריקה (רובם לא הסתגלו לעבודה החקלאית ועזבו את המושב במהלך השנים) ושל ילידי הארץ.

יסוד חרב לאת
יסוד חרב לאת

press to zoom
חרב לאת - הקמת השלט הראשון
חרב לאת - הקמת השלט הראשון

press to zoom
מלחמת השחרור בחרב לאת
מלחמת השחרור בחרב לאת

press to zoom
יסוד חרב לאת
יסוד חרב לאת

press to zoom
1/11
היישוב כיום
herev leet, herev laet, herevleet, herevlaet, חרב לאת

ביישוב כ 60 משקים חקלאים ("נחלות"). כל משק מורכב משטח אדמה עליו בנויים הבית ויתר המתקנים החקלאים (כגון לול, רפת וכדומה) הנקרא חלקה א' (או "החלקה הצהובה") ובצמידות אליו מצוי שטח לעיבוד חקלאי הנקרא חלקה ב'. בנוסף לכל משק יש שני שטחי אדמה (אדמת שלחין ואדמת פלחה) המעובדים במשותף על ידי ה"אגודה החקלאית חרב לאת".

עם השנים הצטמצמה באורח ניכר הפעילות החקלאית של תושבי המקום. נכון להיום יש מספר מועט ביותר של תושבים מתפרנסים מחקלאות בחרב לאת, בעיקר צמחים ופרחי נוי ליצוא. שטחי המושב המעובדים נטועים בעיקר במטעי זיתים, עיבוד שלחין ובעל.

רוב תושבי היישוב עובדים במושב או מחוצה לו במקצועות שונים ומגוונים, הן כעצמאיים והן כשכירים. המושב עבר שני שלבי הרחבה החל משנות ה-90 וכיום מתגוררות בו כ-200 משפחות, כ-800 תושבים.

במושב מתקיימות באופן סדיר פעילויות תרבות משותפות לכלל התושבים ונחגגים במשותף חגי ומועדי ישראל.

מבחינה מוניציפלית מנוהל היישוב ע"י ועד מקומי נבחר המטפל בנושאים שונים: ביטחון, תשתיות, פינוי גזם ופסולת, גינון, נקיון והדברה, חינוך ונוער, תרבות, קשישים ועוד. פעילויות אלה ממומנות ממיסי הארנונה המשולמים ע"י התושבים.

ילדי חרב לאת לומדים בבית הספר היסודי "משגב" בקיבוץ גבעת חיים איחוד ובבית הספר התיכון "שחר מעיין" שבקיבוץ עין החורש.

(מעודכן ל 2014).